רש"י על פסחים נ״ה ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור פסחים נ״ה ב:י״ג
13 וְהָתַנְיָא: מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן, כְּגוֹן הַכַּד מִבֵּית הַכַּדָּר, וְהַכּוֹס מִבֵּית הַזַּגָּג. אֲבָל לֹא צֶמֶר מִבֵּית הַצַּבָּע, וְלֹא כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן, וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל — נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וּמַנִּיחוֹ אֶצְלוֹ. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ — מַנִּיחָן בְּבַיִת הַסָּמוּךְ לוֹ. וְאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ — מְבִיאָן בְּצִינְעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
פירוש רש"י על פסחים נ״ה ב:י״ג
13 והתניא - בניחותא:
14 כגון כד מבית הכדר וכוס מבית הזגג - שצריכין למועד:
15 זגג - עושה כלי זכוכית:
16 אבל לא צמר - שאין צורך המועד:
17 ואם אינו מאמינו וכו' - אלמא שאני לן בין מאמינו לשאין מאמינו: