רש"י על פסחים מ״ז ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים מ״ז ע״ב:ג׳ רש"י על פסחים מ״ז ע״ב:ו׳ »

1 פסחים פתח ↗

אֶלָּא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: בְּטִינָא. וְטִינָא בַּר זְרִיעָה הוּא?! בִּמְתוּנְתָּא.

2 שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה פתח ↗

ולכן אין מכסין כו'. כן הוא בכל הספרים וכן העתיק בס' אפי רברבי ומשמע דהיינו מפני שעפר לחה אינה מצמחת וליתא דבש"ס פרק אלו עוברין פסחים דף מ"ז איתא בהדיא דראויה לזריעה ומצמחת וכן הוא ברש"י שם אעפ"י שהב"י העתיק לשון רש"י ואינה ראוי' לזריעה פשוט הוא דט"ס הוא והעט"ז העתיק לשון הב"י ולא הרגיש בטעות אלא הטעם כתב הסמ"ג דבעינן עפר דק ונפרך שראוי למנות כדכתיב אם יוכל איש למנות את עפר הארץ ומביאו ב"י ודרכי משה ונ"ל דהאי ולכן ט"ס הוא וצריך להיות וכן וקל להבין:

5 טינא - טיט לח ובלול:

6 מתונתא - ארץ לחה ראויה לזריעה ואינה נעשית עפר אם בא לכותשה היא מדבקת ונגבלת:

« רש"י על פסחים מ״ז ע״ב:ג׳ רש"י על פסחים מ״ז ע״ב:ו׳ »