רש"י על פסחים מ״ה ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור פסחים מ״ה ב:י״ז
17 תָּנוּ רַבָּנַן: הַפַּת שֶׁעִיפְּשָׁה וְנִפְסְלָה מִלֶּאֱכוֹל לָאָדָם, וְהַכֶּלֶב יָכוֹל לְאוֹכְלָהּ — מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין בִּכְבֵיצָה, וְנִשְׂרֶפֶת עִם הַטְּמֵאָה בַּפֶּסַח. מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ: אֵינָהּ מְטַמְּאָה.
פירוש רש"י על פסחים מ״ה ב:י״ז
17 ונפסלה מלאכול לאדם - ונתקלקלה בעיפושה ממאכל אדם:
18 מטמאה טומאת אוכלין - דכל זמן שהיא ראויה לכלב לא פקע תורת אוכל מינה:
19 ונשרפת עם הטמאה בפסח - אם תרומה טהורה היא דכיון דלא חזיא לאדם מותר לטמאה בידים ואפילו לר' יוסי דאמר בפרק קמא דף יד. זו לעצמה וזו לעצמה: