רש"י על פסחים ל׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ל׳ ע״ב:ד׳ רש"י על פסחים ל׳ ע״ב:ו׳ »

5 אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָנֵי סַכִּינֵי בְּפִסְחָא הֵיכִי עָבְדִינַן לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חַדְתָּא קָא עָבְדִינַן. אֲמַר לֵיהּ: תִּינַח מָר דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ, דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא, כְּעֵין חַדְתָּא קָאָמֵינָא: קַתַּיְיהוּ בְּטִינָא, וּפַרְזְלַיְיהוּ בְּנוּרָא, וַהֲדַר מְעַיֵּילְנָא לְקַתַּיְיהוּ בְּרוֹתְחִין. וְהִלְכְתָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּרוֹתְחִין וּבִכְלִי רִאשׁוֹן.

פירוש רש"י על פסחים ל׳ ב:ה׳

5 לדידי חדתא עבדא - לצורכי עושין סכינים חדשים:

6 למר אפשר ליה - שהרי עשיר אתה:

7 קתייהו בטינא - להגן עליהם שלא ישרפם האור:

8 והלכתא - לא צריך לאותבינהו בנורא אלא פרזלייהו כי קתייהו נמי סגי להו בהגעל' ברותחין:

« רש"י על פסחים ל׳ ע״ב:ד׳ רש"י על פסחים ל׳ ע״ב:ו׳ »