רש"י על פסחים קי״ג ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים קי״ג ע״א:י״ג רש"י על פסחים קי״ד ע״א:א׳ »

1 פסחים פתח ↗

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא וְרַב סָפְרָא, צָהֲבוּ פָּנָיו דְּרַב סָפְרָא. אָמַר לוֹ רָבָא: לָאו כְּגוֹן מָר, אֶלָּא כְּגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא דַּהֲווֹ אוּשְׁכָּפֵי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וַהֲווֹ יָתְבִי בְּשׁוּקָא דְזוֹנוֹת, וְעָבְדִי לְהוּ מְסָאנֵי לְזוֹנוֹת, וְעָיְילִי לְהוּ. אִינְהוּ מִסְתַּכְּלִי בְּהוּ, וְאִינְהוּ לָא מַדְלָן עֵינַיְיהוּ לְאִיסְתַּכּוֹלֵי בְּהוּ. וּמוֹמָתַיְיהוּ הָכִי: בְּחַיֵּיהֶן רַבָּנַן קַדִּישֵׁי דִּבְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.

4 פסחים פתח ↗

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: מוּתָּר לִשְׂנֹאתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ״. מַאי ״שׂוֹנֵא״? אִילֵּימָא שׂוֹנֵא גּוֹי, וְהָא תַּנְיָא: שׂוֹנֵא שֶׁאָמְרוּ — שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל וְלֹא שׂוֹנֵא גּוֹי.

10 פסחים פתח ↗

אַרְבָּעָה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּן, אֵלּוּ הֵן: דַּל גֵּאֶה, וְעָשִׁיר מְכַחֵשׁ, וְזָקֵן מְנָאֵף, וּפַרְנָס מִתְגָּאֶה עַל הַצִּיבּוּר בְּחִנָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּמַחְזִירָהּ.

15 מיני תרגומא על תורה פתח ↗

ודע דמה דאמר הש״ס בפסחים דף קי״ג: מנין שאין שואלין בכלדיים שנאמר תמים תהי׳ עם ה׳ אלהיך ופי׳ רש״י בכלדיים בעלי אוב וכתב שם הרשב״ם ולא נהירא דקרא כתיב בהדיא אל תפנו אל האובות ואני שמעתי חוזים בכוכבים וכן עיקר עכ״ל וכ״כ תוס׳ שבת דף קנ״ו: ד״ה כלדאי בכולא סוגיא משמע דהיינו חוזה בכוכבים ולא כמו שפי׳ רש״י בערבי פסחים מנין שאין שואלין בכלדאים שנאמר תמים תהיה וגו׳ ופי׳ דהיינו אוב ועוד קשה דבהדיא כתיב אל תפנו וגו׳. ובספרי דריש מניין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא עכ״ל ובמופלא שבערכין ערך כלדאי ששם כתב הערוך בזה״ל ובערבי פסחים מניין שאין שואלין לכלדאין שנאמר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך פירוש חוזים בכוכבי׳ כתבתי דלהכי׳ סיים רבינו הערוך כל המאמר שנאמר תמים וכו׳ מה שאין רגיל בכך אלא להביא העיקר שמפרש עליו כדי להוכיח פירושו דלכלדאין דקאמר היינו ע״כ חוזים בכוכבים דליכא למימר כהנך דמפרשי בעלי אוב דא״כ למה אמר שנאמר תמים וכו׳ עדיפא הוה לי׳ לומר שנאמר אל תפנו וכו׳ שוב ראיתי שגם הב״י בי״ד סימן קע״ט כתב כל דברי תוס׳ דשבת הנ״ל וסיים וכן כתב הערוך וכו׳ וכן הביא שם לשון תשובות להרמב״ן מה שאמרו אין שואלין בכלדיי׳ דבר ברור הוא משמעת׳ דפרק מי שהחשיך ר״ל סוגיא דשבת דף קנ״ו: שהם בעלי המזלות החוזים בכוכבים כדברי בעל הערוך וע״ש שהאריך בזה: אמור מעתה בכל מה שפירש הרמב״ן הנ״ל ״ולא ״מהוברי ״שמים ״ולא ״מזולתם וכו׳ הכוונה גם על החוזים בכוכבים ועל הגורלות אלא יבטח בה׳ עושה לבדו נפלאות גדולות:

17 פסחים פתח ↗

וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דָּם טָהוֹר — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ. עַד כַּמָּה? אָמַר רַב: עוֹנָה.

1 תני תנא - להך מתניתא שלשה מכריז הקב"ה עליהן לשבח בכל יום:

2 מותר לשנוא אותו - הרואה דבר ערוה בחבירו יחידי אע"פ שאינו רשאי להעיד מותר לשנאתו:

3 אין הדעת סובלתן - אפילו הן עצמן מתחרטין לאחר זמן ונבזין הן בפני עצמן:

4 בכלדיים - בעלי אוב:

5 היושבת על דם - אף על פי שפסק המעין שלא ראתה:

6 עונה - יום ולילה צריכין להמתין:

« רש"י על פסחים קי״ג ע״א:י״ג רש"י על פסחים קי״ד ע״א:א׳ »