רש"י על במדבר ל״ג:נ״ה

רש"י על במדבר ל״ג:נ״ד » « רש"י על במדבר ל״ד:ב׳

1 שפתי חכמים פתח ↗

יהיו לכם לרעה. ר"ל לפי שבמקרא משמע שהם יותירו ע"מ כן ברצון שיהיו לשכים. ועוד היאך שייך לומר על בני אדם שיהיו לשכים דהיינו יתידות, כדפרש"י. ומתרץ יהיו לכם לרעה ר"ל אם תותירו אותם יהיו לכם לרעה, כלומר לא יהיו לכם לשכים ממש אלא לרעה להרע לכם:

1 מזרחי פתח ↗

והיה אשר תותירו מהם יהיו לכם לרעה. הוסיף מלת יהיו לכם כי בזולת מלת יהיו יהיה פירושו שאתם תותירו אותם בכונה שהיו לשכים ובזולת מלת לכם לא יודע למי יהיו לשכים גם פי' לשכים לרעה כי אין כוונת השכים אלא הרעה לא שכים ממש:

3 שפתי חכמים פתח ↗

לשון מסוכת. כמו מסך פתח, כלומר גדר הסוככת:

3 רש"י על יהושע פתח ↗

וְלִצְנִנִים לְשׁוֹן מַחֲנוֹת, וְכֵן יחזקאל כג כד: וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן, כְּצִנָּה זוֹ הַמַּקֶּפֶת אֶת הָאָדָם מִשָּׁלשׁ רוּחוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר תהלים ה יג: כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ תְּסוֹבְבֶנוּ, כְּמוֹ שמואל א כג כו: וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו, עֹטְרִים סוֹבְבִים.

4 דברי דוד פתח ↗

וצררו אתכם, כתרגומו צריך ביאור מה תיקן בזה דהא גם בפרשת פנחס כתיב כי צוררים הם לכם ותרגומו כמו כאן. ועוד לאיזה צורך מרשים רש"י אתכם דהא על פירוש וצררו בא. ונראה דלשון צררו הוא בשני דרכים, האחד הוא לשון מעיק והיינו שהוא מיצר לו בהכאות ושאר צרות ובזה שייך לשון לכם לא אתכם כמו שאמר למעלה צוררים הם לכם, וכן בצר לך ומצאוך, לא אמר בצר אותך, ויש פירוש שני היינו כמו כי תצור על עיר שפירושו שמקיף אותו מבחוץ ואינו מניחו לנוס, בזה שייך לשון אתכם שהוא כמו עליכם. ולכאורה נפרש כאן כפירוש השני מדכתיב אתכם ולא לכם, וזה אינו דענין הקפה הוא שהשונא מבחוץ ומקיף הפנימים משא"כ כאן שהשונא מעורב ביניהם שהרי בקרבם הם יושבים כל שיותירו מהם ואין שייך היקף אלא כפירוש הראשון לשון צרות ואתכם הוה כמו לכם, וזהו כתרגומו ויעיקון לכון ולא תרגם יתכון. וזה נכון דבפרשת פנחס לא כתב רש"י מידי כי שם נאמרבהדיא צוררים הם לכם וזה פשיטא כפירוש הא' אשר זכרנו משא"כ כאן שצריך תיקון לשון אתכם דהוה כמו לכם. כנ"ל ברור דעת רש"י:

1 והיה אשר תותירו מהם. יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה:

2 לשכים בעיניכם. לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם, תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת "שִׂיכַיָּא":

3 ולצנינם. פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וָבָא:

4 וצררו אתכם. כְּתַרְגּוּמוֹ:

1 גור אריה פתח ↗

יהיו לכם לרעה. פירוש, כי אין "לשכים ולצנינים" מחובר אל "אשר תותירו וגו'", ופירושו, שהם הותירו לרעה, ולא הותירו הם אותם כדי שיהיו "לשכים ולצנינים וגו'", אלא פירושו כך "אשר תותירו מהם" 'יהיו לכם לרעה':

1 משכיל לדוד פתח ↗

והיה אשר וכולי יהיו לכם וכו׳ דוהיה דכתיב בקרא ליכא למימר דקאי על הגוים הנשארים דא״כ הול״ל והיו ולא והיה אלא ה״ק והיה הדבר הזה כי אשר תותירו מהם יהיו לכם לשכים וכו׳. ומקרא קצר הוא. ומ״ש לרעה נקט הכי לקצר ולכלול כל הכתוב במקרא לשכים ולצנינים וצררו וכו׳:

3 רמב"ן על במדבר פתח ↗

לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם – לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם. תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת - שִׂכִּים. וְלִצְנִינִים - פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִין לְשׁוֹן מְשׂוּכַת חֵדֶק הַסּוֹבֶבֶת אֶתְכֶם, לִסְגּוֹר וְלִכְלוֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וּבָא, לְשׁוֹן רַשִׁ״י רש״י על במדבר ל״ג:נ״ה. וְהִנֵּה בָּרוּר הוּא כִּי "שִׂכִּים" - קוֹצִים חַדִּים, מִלְּשׁוֹן ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״ ישעיהו ה ה, ״הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ״ הושע ב ח, ״הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ״ איוב א י, ״וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלוֹעֶךָ״ משלי כג ב - דָּבָר חַד מִקּוֹץ אוֹ מִבַּרְזֶל. "וְלִצְנִינִים" - גַּם כֵּן סִלּוֹן מַמְאִיר, מִלְּשׁוֹן ״וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ״ איוב ה ה, ״צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ״ משלי כב ה, שֶׁחָסְרוּ אוֹת הַכֶּפֶל. אֲבָל הַכַּוָּנָה בְּשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם – לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם וְלֹא תִרְאוּ וְלֹא תָבִינוּ, כְּמוֹ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים״ שמות כג ח, וְכֵן ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל״ ויקרא יט יד עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ תורת כהנים קדושים פרשה ב יד. יֹאמַר כִּי יְנַקְּרוּ עֵינֵיכֶם לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם וְלֹא תִרְאוּ וְלֹא תָבִינוּ, וִילַמְּדוּ אֶתְכֶם בְּכָל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם״ שמות כג לג. וְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ שִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְיַטְעוּ אֶתְכֶם לָשׁוּב מֵאַחֲרַי, יִהְיוּ צְנִינִים בְּצִדֵּיכֶם שֶׁיַּכְאִיבוּ וִיצַעֲרוּ אֶתְכֶם לִשְׁלֹל וְלָבוֹז אֶתְכֶם. וְאַחַר כָּךְ ״וְצָרְרוּ אֶתְכֶם״ - שֶׁיִּלָּחֲמוּ בָּכֶם וְיָבִיאוּ אֶתְכֶם בְּמָצוֹר, וַאֲנִי אַגְלֶה אֶתְכֶם מִפְּנֵיהֶם גָּלוּת שְׁלֵמָה, כִּי כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם עַל יְדֵיכֶם שֶׁיִּגְלוּ כֻּלָּם מִן הָאָרֶץ וְלֹא תוֹתִירוּ מֵהֶם שָׁם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי - כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם וְלֹא אַשְׁאִיר מִכֶּם בָּאָרֶץ גַּם אֶחָד. וְכָעִנְיָן הַזֶּה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ כג יג: ״וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשׁוֹטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה״. אָמַר "פַּח וּמוֹקֵשׁ" בַּטָּעוּת אֲשֶׁר יַטְעוּ אֶתְכֶם, כְּמוֹ ״כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ״, "וּלְשׁוֹטֵט בְּצִדֵּיכֶם" - שֶׁיְּיַסְּרוּ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים לִשְׁלֹל וְלָבוֹז וּלְהַכְאִיב מְאֹד, "וְלִצְנִינִים בְּעֵינֵיכֶם" - הוּא עִוְרוֹן עֵינֵי הַלֵּב לִטְעוֹת עוֹד אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, עַד אָבְדָם מֵעַל הָאָרֶץ, כְּעִנְיַן ״פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ״ ישעיהו ו י:

רש"י על במדבר ל״ג:נ״ד » « רש"י על במדבר ל״ד:ב׳