רש"י על במדבר ל״א:י״א:ב׳-ג׳

« רש"י על במדבר ל״א:י׳ רש"י על במדבר ל״א:י״ג »

2 משכיל לדוד פתח ↗

שלל הן מטלטלין וכולי בז וכולי הרא״ם ז״ל כתב וז״ל מ״ש בז הוא בזת מטלטלין שאינן תכשיט מבואר ממ״ש אחר זה ויהי המלקוח יתר הבז שפירושו חוץ מהבז וכו׳ א״כ יחוייב בהכר׳ שיהיה פי׳ בז שאינן תכשיט וכו׳ כי מאמרו חוץ נר׳ שנשארו בידם והמטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום קרבן לה׳. אבל מ״ש שלל הן תכשיטין לא ידעתי מנין לו זה כי יותר נכון הול״ל שהוא כולל וכו׳ עכ״ד קדשו. ואני עבדו אחרי התאבקי בעפרות זהב לו לא ירדתי לבסוף דעתו דהא מן הכתובים נר׳ להדיא שלא כל התכשיטין הביאו קרבן לה׳ אלא חלק ממנו דמש״ה כתיב ויהי כל זהב התרומ׳ אשר הרימו לה׳ וכו׳ הרי שלא היתה אלא תרומה. והכי מוכח שהרי לא הביאו לקרבן אלא אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז וכי לא היו שם תכשיטין אחרים אלא אלו בלבד הרי כמה תכשיטין מלבד אלה איכא לנשי דכ״ד תכשיטין מצינו בישעיה מלבד תכשיטי אנשים וגם הסוסים וגמלים דרך האומות לעטרן במלחמה בתכשיטין וכדחזי׳ בספ׳ שופטים במדינים עצמם ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם. ובר מן דין. הא איכא כל הבגדים שגם הן נכללין בכלל לפי דברי רש״י. ועוד דכל מה שהביאו קרבן היו כלי זהב ולא יתכן שלא היה שם שום כלי כסף. וה״נ מסתברא שאין הדעת נותנת שבכל ערי מדין לא היה זהב יותר מי״ו אלף ח׳ מאות וחמשים שקל שאין מגיעים לששה ככרים. וכ״מ ל׳ הכתוב ויקרבו אל משה הפקודים וכו׳ שרי האלפים וכולי ויאמרו וכו׳ ונקרב את קרבן וכו׳ ויהי כל זהב התרומה וכולי אנשי הצבא בזזו וכולי כלומר זוהי התרומה אשר הרימו שרי האלפים וכל השאר אנשי הצבא בזזו איש לו כלומר ולא בא לכלל חלוקה. לכך נלע״ד דודאי האמת כן דשלל שם כולל כל המטלטלין בין תכשיטין ובין שאינן תכשיטין וה״נ בז. והכי מוכח דהכא כתי׳ ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח וכו׳ ויביאו וכו׳ וכי היכי דמלקות הכא כולל אדם ובהמה ה״נ כלל כל מיני מטלטלין דאכלהו כתי׳ ויקחו וכו׳ ומוכרח הוא דאל״כ היכי ולפי׳ מונה שהיו צדיקים ולא פשטו ידם שלא ברשות הרי לא הביאו אלא שלל ומלקוח אבל הגז עכבו להם. א״ו שהגז נמי בכלל שלל והכל הביאו למשה עד שנתן להם רשות שהמטלטלין יעכבו לעצמם איש ואיש מה שלקח והמלקוח יבא לכלל חלוקה. וה״נ מאי דכתיב בתר הכי ויהי המלקוח יתר הבז התם קרו לכלהו מטלטלין בז. אלא דהכא אגב מפרש רש״י האמת דהיכא דכתיבי תרווייהו גבי הדדי כמו למהר שלל חש בז וכן בשאר מקומות התם ודאי שלל הן תכשיטין ובז שאינן תכשיט וזהו ההפר׳ שבין שלל ובז לשבי ומלקוח דשלל ובז מלבד הפרטות כל אחד מהם כולל שניהם מה שאין כן הנך דדוקא מלקוח הוא כולל אבל שבי לא שייך אלא בפרטות על האדם:

3 שפתי חכמים פתח ↗

הוא ביזת מטלטלין. כדלקמן פרש"י על יתר הבז אשר בזזו, שהי' עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו, שמשמע שנשארו בידם, ומטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום לה' כדכתיב ונקרב את קרבן ה' וגומר, וע"כ צ"ל דבז היינו מטלטלין שאינן של תכשיט. וכתב הרא"ם אבל לא ידעתי מנין לו זה, כי יותר נכון הל"ל שהוא כולל כל המטלטלין בכלל, מאחר שכלל כל הבזה לשנים את כל השלל ואת כל המלקוח. ונראה דרש"י ג"כ ס"ל הא דכתיב את כל השלל שהוא כולל הכל בין של תכשיט ובין שאינו של תכשיט, אך רש"י רצה לתרץ הקרא דפעם קורא אותו שלל ופעם קורא אותו בז ולמה לא כתיב ויהי המלקוח יתר השלל אשר שללו וגו', אלא ע"כ צ"ל הכא דשלל הוא מטלטלין של תכשיט, ובז הוא מטלטלין שאינה של תכשיט:

1 שלל. הֵן מִטַּלְטְלִין שֶׁל מַלְבּוּשׁ וְתַכְשִׁיטִין:

2 בז. הוּא בִזַּת מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵינָם תַּכְשִׁיט:

2 גור אריה פתח ↗

שלל הן מלבושים של מטלטלין בז הוא מטלטלין שאינם תכשיט. דאם לא כן, למה כתב פעם "שלל" ופעם "בז" פסוק לב, אלא זה ההפרש יש ביניהם. ועוד, שכאן כתיב שהביאו את השלל למשה, ובסוף הפרשה כתיב ר' פסוק לב "ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו אנשי הצבא", דמשמע שהבז היה לעצמם, ולא שהיו מביאים אותו אל משה, אלא דכאן איירי בתכשיטין, שהביאו אותן אל משה. וקרא דלקמן איירי בביזת מטלטלין, שאינם תכשיטין, שלא הביאו אל משה, אלא עכבו אותם לעצמם. ואיפכא ליכא למימר, דה"בז" – שהם מטלטלין שהם תכשיטין – לקחו לעצמם, דהא מצינו בפירוש בקרא שאותם שהם תכשיטין הביאו קרבן לה' פסוק נ ורש"י שם, אלא על כרחך "שלל" הכתוב הם מטלטלין של תכשיט, ושאר מטלטלין, שאינם של תכשיט, נקראים "בז". ונראה לומר כי לשון "שלל" – דבר המכונס יחד, כמו 'מן שלל של בצים' ביצה ז. , ודווקא מטלטלין של מלבוש נקראים "שלל", מפני כי כל אחד ואחד מלבוש בפני עצמו, ולכך נקרא כאשר לוקחין הרבה – "שלל". אבל כסף וזהב לא יתרבה, ובשביל כך לא נקרא "שלל", רק "בז":

« רש"י על במדבר ל״א:י׳ רש"י על במדבר ל״א:י״ג »