1ויקחו את כל השלל וכו׳ אף אנשי המלחמה וכו׳. יש להקשות דשאני הנך אנשי המלחמה שהיו נבחרי׳ מכל ישראל וכדכתיב החלצו מאתכם אנשים ופירש״י צדיקים. וראיתי הענין במקורו בבמדבר רבה והכי אי׳ התם אלף למטה וכו׳ י״א שני אלפים מכל שבט שלח. וי״א ג׳ אלפים מכל שבט י״ב אלפים משמרי׳ את כליהם עליהם נאמר שניך כעדר וכולי ע״כ. והשתא א״ש דאותם ששלח להלחם דוקא היו הנבחרים מכל ישראל המסולתין שבהן אבל אותם שיישבו לשמור כליה׳ היו מהמון ישראל ועליהם מפורש בקבלה שניך וכולי ואנשי המלחמה דכתב רש״י לאו דוקא הנלחמים אלא כדאמרן:2שלל הן מטלטלין וכולי בז וכולי הרא״ם ז״ל כתב וז״ל מ״ש בז הוא בזת מטלטלין שאינן תכשיט מבואר ממ״ש אחר זה ויהי המלקוח יתר הבז שפירושו חוץ מהבז וכו׳ א״כ יחוייב בהכר׳ שיהיה פי׳ בז שאינן תכשיט וכו׳ כי מאמרו חוץ נר׳ שנשארו בידם והמטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום קרבן לה׳. אבל מ״ש שלל הן תכשיטין לא ידעתי מנין לו זה כי יותר נכון הול״ל שהוא כולל וכו׳ עכ״ד קדשו. ואני עבדו אחרי התאבקי בעפרות זהב לו לא ירדתי לבסוף דעתו דהא מן הכתובים נר׳ להדיא שלא כל התכשיטין הביאו קרבן לה׳ אלא חלק ממנו דמש״ה כתיב ויהי כל זהב התרומ׳ אשר הרימו לה׳ וכו׳ הרי שלא היתה אלא תרומה. והכי מוכח שהרי לא הביאו לקרבן אלא אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז וכי לא היו שם תכשיטין אחרים אלא אלו בלבד הרי כמה תכשיטין מלבד אלה איכא לנשי דכ״ד תכשיטין מצינו בישעיה מלבד תכשיטי אנשים וגם הסוסים וגמלים דרך האומות לעטרן במלחמה בתכשיטין וכדחזי׳ בספ׳ שופטים במדינים עצמם ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם. ובר מן דין. הא איכא כל הבגדים שגם הן נכללין בכלל לפי דברי רש״י. ועוד דכל מה שהביאו קרבן היו כלי זהב ולא יתכן שלא היה שם שום כלי כסף. וה״נ מסתברא שאין הדעת נותנת שבכל ערי מדין לא היה זהב יותר מי״ו אלף ח׳ מאות וחמשים שקל שאין מגיעים לששה ככרים. וכ״מ ל׳ הכתוב ויקרבו אל משה הפקודים וכו׳ שרי האלפים וכולי ויאמרו וכו׳ ונקרב את קרבן וכו׳ ויהי כל זהב התרומה וכולי אנשי הצבא בזזו וכולי כלומר זוהי התרומה אשר הרימו שרי האלפים וכל השאר אנשי הצבא בזזו איש לו כלומר ולא בא לכלל חלוקה. לכך נלע״ד דודאי האמת כן דשלל שם כולל כל המטלטלין בין תכשיטין ובין שאינן תכשיטין וה״נ בז. והכי מוכח דהכא כתי׳ ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח וכו׳ ויביאו וכו׳ וכי היכי דמלקות הכא כולל אדם ובהמה ה״נ כלל כל מיני מטלטלין דאכלהו כתי׳ ויקחו וכו׳ ומוכרח הוא דאל״כ היכי ולפי׳ מונה שהיו צדיקים ולא פשטו ידם שלא ברשות הרי לא הביאו אלא שלל ומלקוח אבל הגז עכבו להם. א״ו שהגז נמי בכלל שלל והכל הביאו למשה עד שנתן להם רשות שהמטלטלין יעכבו לעצמם איש ואיש מה שלקח והמלקוח יבא לכלל חלוקה. וה״נ מאי דכתיב בתר הכי ויהי המלקוח יתר הבז התם קרו לכלהו מטלטלין בז. אלא דהכא אגב מפרש רש״י האמת דהיכא דכתיבי תרווייהו גבי הדדי כמו למהר שלל חש בז וכן בשאר מקומות התם ודאי שלל הן תכשיטין ובז שאינן תכשיט וזהו ההפר׳ שבין שלל ובז לשבי ומלקוח דשלל ובז מלבד הפרטות כל אחד מהם כולל שניהם מה שאין כן הנך דדוקא מלקוח הוא כולל אבל שבי לא שייך אלא בפרטות על האדם:
