רש"י על במדבר ל״א:י״א

« רש"י על במדבר ל״א:י׳ רש"י על במדבר ל״א:י״ג »

1 רש"י על שיר השירים פתח ↗

שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת וגו'. אַף קִלּוּס זֶה בִלְשׁוֹן נוֹי אִשָּׁה: שִׁנַּיִךְ. דַּקּוֹת וּלְבָנוֹת וּסְדוּרוֹת עַל סִדּוּרָן כְּצֶמֶר וְסֵדֶר עֵדֶר הָרְחֵלִים הַבְּרוּרוֹת מִשְּׁאָר הַצֹּאן בְּקֶצֶב וּמִנְיָן. נִמְסָרוֹת לְרוֹעֶה חָכָם וְהָגוּן לִזָּהֵר בְּצַמְרָן, שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן לִכְלֵי מֵילַת. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָן מֵעֵת לֵדָתָן שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ הַצֶּמֶר, וְרוֹחֲצִין אוֹתָם מִיּוֹם אֶל יוֹם: שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת. לְשׁוֹן מְתם. "אֵין מְתם בִּבְשָׂרִי", כְּלוֹמַר: תְּמִימוֹת אינטרי"ש בְּלַעַ"ז: וְשַׁכֻּלָה. שׁוּם שְׁכוֹל וּמוּם אֵין בָּהֶם. וְנֶאֱמַר הַדֻּגְמָא הַזּוּ עַל שֵׁם גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, הַכּוֹרְתִים וְאוֹכְלִים אוֹיְבֵיהֶם בְּשִׁנֵּיהֶם סְבִיבוֹתָם. וַהֲרֵי הֵם מִתְרַחֲקִין מִן הַגָּזֵל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִן הָעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ בַעֲבֵרָה. וְנֶאֱמַר קִלּוּס זֶה עַל שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ שֶׁצָּבְאוּ עַל מִדְיָן בְּקֶצֶב וּמִנְיָן, שֶׁלֹּא נֶחְשַׁד אֶחָד מֵהֶם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ". וְאַף עַל הִרְהוּר הַלֵּב הֵבִיאוּ כַפָּרָתָן. וְאַף עַל הַגָּזֵל לֹא נֶחְשְׁדוּ, שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב "וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וגו'". וְלֹא הִבְרִיחַ אֶחָד מֵהֶן פָּרָה אַחַת אוֹ חֲמוֹר אֶחָד:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ויצאו משה ואלעזר הכהן, לפי שראו את נערי ישראל וכו'. לא ידעתי מה צריך למצוא סיבה ליציאתם, והרי לכאורה הפשט הוא שיצאו לקראת הצבא החוזר מן הקרב, וכאשר ראו את הנשים, או אז קצף משה? ובאשר לנערי ישראל - למה לדבר עליהם רעות כאשר על אנשי המלחמה רש"י עצמו בפסוק יא מדבר טובות? כלום אין נערי ישראל אנשי המלחמה? פ' מטות מסעי תשנ"ח וראה "באר בשדה". לדבריו, דברי רש"י־ספרי מדוייקים בלשון הכתוב, שכן חזר הכתוב ופירט בפסוק יב "ויבִאו אל משה וגו' את השבי ואת המלקוח ואת השלל" וגו' לאחר שכבר אמר בפסוק יא "ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח" וגו'. בכך רצה הכתוב למעט את הביזה, שאותה לא הביאו. וראה "משכיל לדוד" המבאר כי אכן ישנה כאן הבחנה בין הנערים שיצאו לחטוף מן הביזה לעומת העם בכללו ועמו אנשי המלחמה, שהיו כשרים וצדיקים.

2 מזרחי פתח ↗

שלל הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין בז הוא ביזת מטלטלין שאינן תכשיט. מה שאמר בז הוא ביזת מטלטלין מבואר שאינו ממה שאמר אחר זה ויהיה מלקוח יתר הבז שפירושו חוץ מהבז כי מאחר שהמלקוח כולל האדם ובהמה והמטלטלים של תכשיט שכבר הביאום קרבן ליי' אם כן יחוייב בהכרח שיהיה פי' יתר הבז חוץ מהמטלטלין שאינן של תכשיט לא חוץ מהמטלטלין בכלל כי מאמרו חוץ נראה שנשארו בידם והמטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום קרבן ליי' אבל מה שאמר שלל הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין לא ידעתי מנין לו זה כי יותר נכון היה לו לומר שהוא כולל כל המטלטלין בכלל מאחר שכלל כל הבזה לשנים את כל השלל ואת כל המלקוח:

2 גור אריה פתח ↗

שלל הן מלבושים של מטלטלין בז הוא מטלטלין שאינם תכשיט. דאם לא כן, למה כתב פעם "שלל" ופעם "בז" פסוק לב, אלא זה ההפרש יש ביניהם. ועוד, שכאן כתיב שהביאו את השלל למשה, ובסוף הפרשה כתיב ר' פסוק לב "ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו אנשי הצבא", דמשמע שהבז היה לעצמם, ולא שהיו מביאים אותו אל משה, אלא דכאן איירי בתכשיטין, שהביאו אותן אל משה. וקרא דלקמן איירי בביזת מטלטלין, שאינם תכשיטין, שלא הביאו אל משה, אלא עכבו אותם לעצמם. ואיפכא ליכא למימר, דה"בז" – שהם מטלטלין שהם תכשיטין – לקחו לעצמם, דהא מצינו בפירוש בקרא שאותם שהם תכשיטין הביאו קרבן לה' פסוק נ ורש"י שם, אלא על כרחך "שלל" הכתוב הם מטלטלין של תכשיט, ושאר מטלטלין, שאינם של תכשיט, נקראים "בז". ונראה לומר כי לשון "שלל" – דבר המכונס יחד, כמו 'מן שלל של בצים' ביצה ז. , ודווקא מטלטלין של מלבוש נקראים "שלל", מפני כי כל אחד ואחד מלבוש בפני עצמו, ולכך נקרא כאשר לוקחין הרבה – "שלל". אבל כסף וזהב לא יתרבה, ובשביל כך לא נקרא "שלל", רק "בז":

3 שפתי חכמים פתח ↗

הוא ביזת מטלטלין. כדלקמן פרש"י על יתר הבז אשר בזזו, שהי' עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו, שמשמע שנשארו בידם, ומטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום לה' כדכתיב ונקרב את קרבן ה' וגומר, וע"כ צ"ל דבז היינו מטלטלין שאינן של תכשיט. וכתב הרא"ם אבל לא ידעתי מנין לו זה, כי יותר נכון הל"ל שהוא כולל כל המטלטלין בכלל, מאחר שכלל כל הבזה לשנים את כל השלל ואת כל המלקוח. ונראה דרש"י ג"כ ס"ל הא דכתיב את כל השלל שהוא כולל הכל בין של תכשיט ובין שאינו של תכשיט, אך רש"י רצה לתרץ הקרא דפעם קורא אותו שלל ופעם קורא אותו בז ולמה לא כתיב ויהי המלקוח יתר השלל אשר שללו וגו', אלא ע"כ צ"ל הכא דשלל הוא מטלטלין של תכשיט, ובז הוא מטלטלין שאינה של תכשיט:

4 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה אם מחוט וגו', אעכב לעצמי מן השבי. ע"כ. והביטוי "שבי" לא שייך כאן, היה צריך לומר מן השלל, השוה רש"י במדבר לא, יא. פ' לך תשמ"ח

1 ויקחו את כל השלל וגו'. מַגִּיד שֶׁהָיוּ כְשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַגֶּזֶּל לִשְׁלֹחַ יָד בַּבִּזָּה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר את כל השלל וגו', וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים" וְגוֹ' שיר השירים ו׳:ו׳ — אַף אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁבָּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים:

2 שלל. הֵן מִטַּלְטְלִין שֶׁל מַלְבּוּשׁ וְתַכְשִׁיטִין:

3 בז. הוּא בִזַּת מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵינָם תַּכְשִׁיט:

4 מלקוח. אָדָם וּבְהֵמָה, וּבְמָקוֹם שֶׁכָּתוּב שְׁבִי אֵצֶל מַלְקוֹחַ, שְׁבִי בָאָדָם וּמַלְקוֹחַ בַּבְּהֵמָה:

1 משכיל לדוד פתח ↗

ויקחו את כל השלל וכו׳ אף אנשי המלחמה וכו׳. יש להקשות דשאני הנך אנשי המלחמה שהיו נבחרי׳ מכל ישראל וכדכתיב החלצו מאתכם אנשים ופירש״י צדיקים. וראיתי הענין במקורו בבמדבר רבה והכי אי׳ התם אלף למטה וכו׳ י״א שני אלפים מכל שבט שלח. וי״א ג׳ אלפים מכל שבט י״ב אלפים משמרי׳ את כליהם עליהם נאמר שניך כעדר וכולי ע״כ. והשתא א״ש דאותם ששלח להלחם דוקא היו הנבחרים מכל ישראל המסולתין שבהן אבל אותם שיישבו לשמור כליה׳ היו מהמון ישראל ועליהם מפורש בקבלה שניך וכולי ואנשי המלחמה דכתב רש״י לאו דוקא הנלחמים אלא כדאמרן:

2 משכיל לדוד פתח ↗

שלל הן מטלטלין וכולי בז וכולי הרא״ם ז״ל כתב וז״ל מ״ש בז הוא בזת מטלטלין שאינן תכשיט מבואר ממ״ש אחר זה ויהי המלקוח יתר הבז שפירושו חוץ מהבז וכו׳ א״כ יחוייב בהכר׳ שיהיה פי׳ בז שאינן תכשיט וכו׳ כי מאמרו חוץ נר׳ שנשארו בידם והמטלטלין של תכשיט לא נשארו בידם כי הביאום קרבן לה׳. אבל מ״ש שלל הן תכשיטין לא ידעתי מנין לו זה כי יותר נכון הול״ל שהוא כולל וכו׳ עכ״ד קדשו. ואני עבדו אחרי התאבקי בעפרות זהב לו לא ירדתי לבסוף דעתו דהא מן הכתובים נר׳ להדיא שלא כל התכשיטין הביאו קרבן לה׳ אלא חלק ממנו דמש״ה כתיב ויהי כל זהב התרומ׳ אשר הרימו לה׳ וכו׳ הרי שלא היתה אלא תרומה. והכי מוכח שהרי לא הביאו לקרבן אלא אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז וכי לא היו שם תכשיטין אחרים אלא אלו בלבד הרי כמה תכשיטין מלבד אלה איכא לנשי דכ״ד תכשיטין מצינו בישעיה מלבד תכשיטי אנשים וגם הסוסים וגמלים דרך האומות לעטרן במלחמה בתכשיטין וכדחזי׳ בספ׳ שופטים במדינים עצמם ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם. ובר מן דין. הא איכא כל הבגדים שגם הן נכללין בכלל לפי דברי רש״י. ועוד דכל מה שהביאו קרבן היו כלי זהב ולא יתכן שלא היה שם שום כלי כסף. וה״נ מסתברא שאין הדעת נותנת שבכל ערי מדין לא היה זהב יותר מי״ו אלף ח׳ מאות וחמשים שקל שאין מגיעים לששה ככרים. וכ״מ ל׳ הכתוב ויקרבו אל משה הפקודים וכו׳ שרי האלפים וכולי ויאמרו וכו׳ ונקרב את קרבן וכו׳ ויהי כל זהב התרומה וכולי אנשי הצבא בזזו וכולי כלומר זוהי התרומה אשר הרימו שרי האלפים וכל השאר אנשי הצבא בזזו איש לו כלומר ולא בא לכלל חלוקה. לכך נלע״ד דודאי האמת כן דשלל שם כולל כל המטלטלין בין תכשיטין ובין שאינן תכשיטין וה״נ בז. והכי מוכח דהכא כתי׳ ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח וכו׳ ויביאו וכו׳ וכי היכי דמלקות הכא כולל אדם ובהמה ה״נ כלל כל מיני מטלטלין דאכלהו כתי׳ ויקחו וכו׳ ומוכרח הוא דאל״כ היכי ולפי׳ מונה שהיו צדיקים ולא פשטו ידם שלא ברשות הרי לא הביאו אלא שלל ומלקוח אבל הגז עכבו להם. א״ו שהגז נמי בכלל שלל והכל הביאו למשה עד שנתן להם רשות שהמטלטלין יעכבו לעצמם איש ואיש מה שלקח והמלקוח יבא לכלל חלוקה. וה״נ מאי דכתיב בתר הכי ויהי המלקוח יתר הבז התם קרו לכלהו מטלטלין בז. אלא דהכא אגב מפרש רש״י האמת דהיכא דכתיבי תרווייהו גבי הדדי כמו למהר שלל חש בז וכן בשאר מקומות התם ודאי שלל הן תכשיטין ובז שאינן תכשיט וזהו ההפר׳ שבין שלל ובז לשבי ומלקוח דשלל ובז מלבד הפרטות כל אחד מהם כולל שניהם מה שאין כן הנך דדוקא מלקוח הוא כולל אבל שבי לא שייך אלא בפרטות על האדם:

« רש"י על במדבר ל״א:י׳ רש"י על במדבר ל״א:י״ג »