רש"י על במדבר כ״א:כ״ז

« רש"י על במדבר כ״א:כ״ו רש"י על במדבר כ״א:כ״ח »

2 משכיל לדוד פתח ↗

יאמרו המושלים בלעם שכתוב וכו׳ והדר קאמר בלעם ובעור לומר שבלעם היה העיקר ולכך רמז הכתוב בו במלת מושלים דבדידיה הוא דכתיב וישא משלו לפי שהוא היה גדול מאביו בנחש וכמ״ש ז״ל על פ׳ נאם בלעם בנו בעור:

3 רש"י על במדבר פתח ↗

בנו בער. כְּמוֹ "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" תהלים קי"ד; וּמִ"אַ שְׁנֵיהֶם הָיוּ גְדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, בָּלָק בְּנוֹ צִפּוֹר — אָבִיו בְּנוֹ הוּא בְמַלְכוּת, וּבִלְעָם גָּדוֹל מֵאָבִיו בִּנְבִיאוּת — מָנֶה בֶן פְּרָס הָיָה סנהדרין ק"ה; תנחומא:

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה יאמרו המשלים, בלעם שנאמר בו כג, ז "וישא משלו". ד"ה המשלים, בלעם ובעור, והם אמרו. ע"כ. הדיבור הראשון קשה משום שרש"י מסב לשון רבים על יחיד, והשני - משום שכאילו סותר את הראשון. וברור שהכוונה בדיבור השני, להסביר מדוע באה כאן לשון רבים. וציון בלעם לבדו בדיבור הראשון הוא כדי להבדיל בין האב לבנו - בלעם היה גדול מאביו ראה להלן כד, ג ברש"י. פ' חקת תשנ"ט

4 מדרש תנחומא פתח ↗

וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֵׁב יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה ישעיה סא, ח. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶל תָּצֵר אֶת מוֹאָב דברים ב, ט. וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מוֹאָב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִיא וְגוֹ'. בָּאוּ יִשְׂרָאֵל נָטְלוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁהָיְתָה שֶׁל סִיחוֹן, וְכָל מַה שֶּׁנָּטַל מִמּוֹאָב. שֶׁאִלּוּ נְטָלוּהָ מִמֶּנּוּ, הָיָה בְּיָדָן גֶּזֶל שֶׁל עוֹלָם. אֶלָּא נָטַל סִיחוֹן מִמּוֹאָב וְנָטְלוּ יִשְׂרָאֵל מִסִּיחוֹן, שֶׁהָיוּ פְּטוּרִין מִן הַגֶּזֶל. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן וְגוֹ'. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים, זֶה בִּלְעָם וְאָבִיו, שֶׁשְּׂכָרָן סִיחוֹן לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב. וְהֵם אָמְרוּ, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן. כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן אָכְלָה עַר מוֹאָב, שֶׁקִּלְּלוּ אֶת מוֹאָב שֶׁיִּמָּסְרוּ בְּיָדוֹ. אוֹי לְךָ מוֹאָב, וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי. נִשְׁתַּיְּרָה יַעְזֵר. וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר. אוֹתָן מְרַגְּלִים, זְרִיזִין הָיוּ. אָמְרוּ, בְּטוּחִין אָנוּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּכְבָר שָׁלַח מַלְאָכִים מְרַגְּלִים לְשֶׁעָבַר וְהֵבִיאוּ תַּקָּלָה. אֲבָל אָנוּ לֹא נַעֲשָׂה כֵן, אֶלָּא נֶאֱמָנִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה. עָשׂוּ כָּךְ, וְהָרְגוּ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן. מַהוּ וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, מִלְחֲמוֹת סִיחוֹן עָשׂוּ בֶּאֱלוּל, וְעָשׂוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתִשְׁרֵי, וְעָשׂוּ אַחַר הָרֶגֶל מִלְחֶמֶת עוֹג, וּפָנִיתָ בַּבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ דברים טז, ז. וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ, שֶׁכִּנְּסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָם.

5 שפתי חכמים פתח ↗

חשבון בשם סיחון. ותבנה ותכונן שב לחשבון הנזכר למעלה ולא לעיר סיחון שמאחר שכבש אותה וזכה בה מה צריך לומר תבנה ותכונן אלא הכי קאמרו המושלים, בואו סיחון ועמו לעיר חשבון כי תוכלו לה, לפי שמתחלה כשנבנית וכוננה עיר סיחון בשם סיחון נבנית, כלומר שמאז נגזר עליה להיות עיר סיחון, ויהי' תבנה ותכונן עתיד במקום עבר:

5 מזרחי פתח ↗

תבנה ותכונן חשבון בשם סיחון להיות עירו. אמר שתבנ' ותכונן שב אל חשבון הנזכר למעלה ולא אל עיר סיחון הבא אחריו מפני שאחר שהיתה עיר סיחון שכבשה וזכה בה מה צורך שיאמרו המושלים עליה תבנה ותכונן עיר סיחון הילכך עכ"ל שתבנה ותכונן דבקים עם חשבון של מעלה הימנו ופירושו אמרו המושלים לסיחון ועמו בואו חשבון וכובשה כי יכול תוכלו לה שמתחלה כשנבנית וכוננ' עיר סיחון בשם סיחון נבנית וכוננה כלומר שמאז נגזר עליה להיותה עיר סיחון ויהיה תבנה ותכונן עתיד במקום עבר וכמוהו רבים:

1 על כן. עַל אוֹתָהּ מִלְחָמָה שֶׁנִּלְחַם סִיחוֹן בְּמוֹאָב:

2 יאמרו המשלים. בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ" במדבר כ"ג:

3 המשלים. בִּלְעָם וּבְעוֹר, וְהֵם אָמְרוּ:

4 באו חשבון. שֶׁלֹּא הָיָה סִיחוֹן יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ וְהָלַךְ וְשָׂכַר אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלוֹ תנחומא; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ בָּלָק "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" וְגוֹ' במדבר כ"ב:

5 תבנה ותכונן. חֶשְׁבּוֹן בְּשֵׁם סִיחוֹן לִהְיוֹת עִירוֹ:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

3 גור אריה פתח ↗

בלעם ובעור. ד"המושלים" בה"א משמע הידועים, ואין ידועים אלא אלו שנים, שהם נמצאים בתורה, דכתיב להלן כד, ג "בלעם בנו בעור", ומדכתיב "בנו בעור" דרשו מזה תנחומא בלק, יג שהיה בלעם מנה בן פרס, בלעם חשוב יותר מן בעור בנביאות, כדפירש רש"י בפרשת בלק להלן כד, ג, ואם כן אלו שנים היו נביאים:

5 גור אריה פתח ↗

תבנה ותכונן חשבון בשם סיחון להיות עירו. פירוש, שאין "תבנה ותכונן" פירושו שעיר סיחון תבנה, שהרי עדיין לא היתה עיר סיחון, אלא פירושו "תבנה ותכונן" להיות עירו, כי עדיין לא היתה. וכך היו מקללין את חשבון, שתבנה ותכונן להיות עיר סיחון מכאן ואילך:

5 משכיל לדוד פתח ↗

תבנה ותכונן חשבון וכו׳ פי׳ דלאו למימרא תבנה ממש שהרי בנויה ועומדת היתה. אלא תבנה כלומר מאחר שתחליף שם בעלים שעד עתה היתה עיר מואב ועכשיו תהיה עיר סיחון הוה ליה כאילו תחזר ותבנה מחדש לשמו ואין צריך למה שנדחק הרא״ם ז״ל דהוה ליה עתיד במקום עבר עיין שם:

« רש"י על במדבר כ״א:כ״ו רש"י על במדבר כ״א:כ״ח »