רש"י על נדה ע״א ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה ע״א ב:ט׳
9 מַתְנִי' וּמוֹדִים שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם,
פירוש רש"י על נדה ע״א ב:ט׳
9 מתני' ומודים שאוכלת במעשר - כדין טבול יום:
10 וקוצה לה חלה - עד שלא תקרא עליה שם ומנחתה בכלי:
11 ומקפת - ומקרבת הכלי אצל העיסה כמו אקפינהו ולא אדמו בשחיטת חולין דף נ. וכמו אין מקיפין שתי חביות במס' ביצה דף לב:. ובגמרא מפרש דמצוה לתרום מן המוקף מן הקרוב לדבר שהוא תורם עליו: