רש"י על נדה ע״א א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ע״א ע״א:י״ג רש"י על נדה ע״א ע״א:ט״ז »

1 נדה פתח ↗

מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר בְּאֹהֶל נָמֵי מְטַמֵּא? אָמַר רַב יְהוּדָה: דַּם תְּבוּסָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה דם תבוסה א"ב. ספק אם נעקר כולו מחיים ס' אם נעקר מקצתו לאח"מ. ק"ל תרתי. חדא. ממש"כ לקמן בד"ה הרוג. רבותא אשמעינן דאע"ג דמספקא לן אי רובו מחיים כו'. ולא קאמר רבותא טפי דאפילו מספקא לן אי כולו מחיים משמע דזה באמת טהור. וגם ר"י שם ל"פ בזה. שנית. דכתב שם ומיהו אי הוי פשיטא לן דרובא מחיים ל"ג עלי'. ואיך כתב כאן ספק אם נעקר מקצתו לאח"מ. הא אפי' אם ודאי הי' כן נמי טהור. והכי הל"ל ס' אם נעקר רובו לאח"מ:

15 באהל נמי מטמא - בתמיה. הרי יוצא מחיים:

16 דם תבוסה איכא בינייהו - לר' יהודה הואיל וספק הוא ספק אם נעקר כולו מחיים ספק אם נעקר מקצתו לאחר מיתה הוה דם תבוסה ומדרבנן מטמא באהל דמדאורייתא עד שתהא רביעית לאחר מיתה ור' יוסי סבר האי לאו דם תבוסה הוא דכיון דכורעת לילד הוא כולו נעקר מחיים:

« רש"י על נדה ע״א ע״א:י״ג רש"י על נדה ע״א ע״א:ט״ז »