רש"י על נדה ס״ט א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה ס״ט א:כ׳
20 אִתְרְמִי לְהוּ יַתְמָא בַּר אַרְמַלְתָּא, יָהֲבִי לֵיהּ תּוֹרֵי, אֲזַל נַכְסִינְהוּ. אֲמַר לְהוּ: דְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא — לִשְׁקוֹל חַד מַשְׁכָּא, דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא — לִשְׁקוֹל תְּרֵי מַשְׁכֵי. אָמְרִי לֵיהּ: מַאי הַאי דְּקָאָמְרַתְּ? אֲמַר לְהוּ: סוֹף דִּינָא כִּתְחִלַּת דִּינָא, תְּחִלַּת דִּינָא — לָאו מַאן דְּלֵית לֵיהּ עֲדִיף? סוֹף דִּינָא נָמֵי — מַאן דְּלֵית לֵיהּ עָדִיף.
פירוש רש"י על נדה ס״ט א:כ׳
20 אזל יתמא - שלא היה לו שור וכפאוהו לרעות בהמותיהן ב' ימים:
21 נכסינהו - שחטן: