רש"י על נדה נ״ז ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה נ״ז ×¢×´×‘:ח׳ רש"י על נדה נ״ז ×¢×´×‘:י״ב »

1 נדה פתח ↗

תָּא שְׁמַע: עֵד שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחַת הַכַּר, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם — אִם עָגוֹל טָהוֹר, וְאִם מָשׁוּךְ טָמֵא.

2 בינת אדם פתח ↗

דבשלמא נגד ממון שפיר יש לעיסה זו חזקה שהרי מקוד' הי' ע"כ קמח של נכרי אבל נגד איסור חלה שחל בשעת גלגול מעולם לא היה כאן חזקה ואדרבה נוקמיה להקמח על חזקתה שהיתה קמח עד עכשיו ועכשיו נתגלגל ונתחייב כדקיי"ל בכ"ד דאוקי החזקה עד השתא וכן בהמה נעמידנה בחזקת חי עד שעה זו ונאמר שעכשיו נשחטה וכן קרבן אשתו מה חזקה יש לה שילדה בעודה נכרית אדרבא נימא השתא הוא דילדה וכן בכור נימא השתא דאיתיליד ועיין בב"ב דף צ"ג ברשב"ם ד"ה ואין אומרים העמד פרה על חזקתה והשתא הוא דילדה ע"ש אלא קו' אביי אינו לרבא אלא דרמי מתני' אהדדי וע"ז מתרץ שפיר ספק איסורא לחומרא דכיון דאין כאן חזקה ולכן אסור כן נ"ל ליישב שיטת תוס' אך מרש"י ודאי משמע דס"ל כרשב"א. ובספר בית מאיר ראיתי שמביא גם כן ראיה זו מחולין ועוד כתב ראיה מחולין י"ג רש"י ד"ה אין רוב אומות מוכח גם כן דסבירא ליה כרשב"א דאם לא כן אפילו הוא מחצה ונוקי אחזקה שמותרת בהנאה. ובזה יצא לנו אורה להבין אמרי בינה בנדה ל"ז דמשני לעולם דארגשה כו' עומדות הדור מ"ר למקור ואייתי דם יושבת טהורה ועוד שם לעולם דארגשה משוך ודאי מגופה עגול טהור ע"כ הרי משמע מגמרא דלטהור לא בעינן שום טעם כלל דמסתמא טהור רק דלטמא קא יהיב הש"ס טעמא וברש"י שם ד"ה יושבת שאין דרך דם נדה כו' ושם בד"ה עגול אין זה דם בדיקה כו' הרי שרש"י יהיב טעמא לטהור ומוסיף טעמים שלא נזכרו כלל בגמרא וברמב"ם פ"ד מא"ב ובחי' ר"ן כתב כלשון הגמרא משוך טעמא שחזקתו מן המקור וכן בפ"ה מא"ב באשה שהשתינה כתב ג"כ כלשון הגמרא והרשב"א בת"ה הקצר כתב וז"ל עגול טהור חזקה אם דם קינוח הוא היה משוך הרי דכתב ג"כ כרש"י טעם לטהר ועם מה שכתבתי מקודם הכל הוא על נכון שהרי כבר כתבתי בסימן י"ז דדעת הר"ן בנדה כשיטת התוס' דבכל ס' השקול אמרי' אוקי אחזקתו ולרשב"א אמרי' איתרע חזקתה ולפ"ז לרשב"א במשוך בלאו הכי טמא אף אם יהיה ספק השקול רק דהוצרך ליתן טעם למה עגול טהור והוצרך לומר משום דיש הוכחה להתיר וכן נראה לי שהוא דעת רש"י ולכן הוצרך להוסיף ליתן טעם למה העגול וביושבת טהור משום דאיכא הוכחה להתיר משא"כ במשוך ועומדת א"צ ליתן טעם דבלאו הכי טמא מספק ובגמרא לא סיימי למלתא אבל הר"ן לשיטתו דאדרבה בספק השקול אוקמינן אחזקה ואם כן הסוגיא כפשטא דיושבת בלא"ה טהור אף אם הוא ס' וכן עגול רק דיהיב הש"ס טעם למה בעומדת ומשוך טמא ודבר זה קילורין לעינים:

11 עד - סדין שבודקת בו:

12 עגול - אין זה דם בדיקה דדרך קינוח להיות משוך:

« רש"י על נדה נ״ז ×¢×´×‘:ח׳ רש"י על נדה נ״ז ×¢×´×‘:י״ב »