רש"י על נדה נ״ד ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה נ״ד ב:י׳
10 מַתְנִי' דַּם הַנִּדָּה, וּבְשַׂר הַמֵּת — מְטַמְּאִין לַחִין, וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. אֲבָל הַזּוֹב, וְהַנִּיעַ, וְהָרוֹק, וְהַשֶּׁרֶץ, וְהַנְּבֵלָה, והשכבת וְשִׁכְבַת זֶרַע — מְטַמְּאִין לַחִין, וְאֵין מְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. וְאִם יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת וְלַחְזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהֵן — מְטַמְּאִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין.
פירוש רש"י על נדה נ״ד ב:י׳
10 מתני' דם הנדה:
11 והניע - קר"ק בלע"ז. וממעיינות הזב הן והוי אב הטומאה: