רש"י על נדה נ״א א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה נ״א א:י׳
10 אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, דְּמַחְשֶׁבֶת חִיבּוּר שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: הַסֵּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרְנִית שֶׁבֶּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִין — חַיָּיבִין.
פירוש רש"י על נדה נ״א א:י׳
10 לענין מעשר - דהואיל ונמלך עליהן לאדם הויא מחשבה וחייבין במעשר:
11 הסיאה - פוליו"ל:
12 והקורנית - שדריא"ה:
13 נשמרין - ס"ד אם היו נשמרין לאכילת אדם: