רש"י על נדה ד׳ ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ד׳ ע״ב:ט״ו רש"י על נדה ד׳ ע״ב:י״ז »

16 כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת וְכוּ׳. לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי דּוֹסָא הִיא, וְלָא רַבָּנַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן — בְּתוּלָה, מְעוּבֶּרֶת, מְנִיקָה, וּזְקֵנָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת דַּיָּה שְׁעָתָהּ.

פירוש רש"י על נדה ד׳ ב:ט״ז

16 ד' נשים דיין שעתן - מפני שדמיהן מסולקים ואין דם מצוי בהן:

17 בתולה - בתולת דמים שלא ראתה דם מימיה ואפילו היא נשואה קרי לה בתולה והכי מפרש במתני' וכולה מפרש במתני':

18 רבי דוסא אומר כו' - ופליגי רבנן בעלמא עליה:

« רש"י על נדה ד׳ ע״ב:ט״ו רש"י על נדה ד׳ ע״ב:י״ז »