רש"י על נדה ד׳ ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ד׳ ע״ב:ט׳ רש"י על נדה ד׳ ע״ב:י״א »

10 אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אִשָּׁה מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, תְּהֵא דַּיָּה שְׁעָתָהּ! וְרַבָּה לְחַדּוֹדֵי לְאַבָּיֵי הוּא דְּבָעֵי. אֶלָּא מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן?

פירוש רש"י על נדה ד׳ ב:י׳

10 מאי טעמא דרבנן - מאי האי שיעורא דמעת לעת דבשלמא מפקידה לפקידה דהלל ניחא דשמא עם סילוק ידיה ראתה אלא מעת לעת מאי שיעורא הוא:

11 אשה מרגשת בעצמה - ואם איתא דעם סילוק ידיה ראתה הות מרגשת:

12 אם כן - דאשה מרגשת:

13 תהא דיה שעתה - ואפילו מעת לעת אמאי מטמא למפרע:

« רש"י על נדה ד׳ ע״ב:ט׳ רש"י על נדה ד׳ ע״ב:י״א »