רש"י על נדה מ״ה ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה מ״ה ב:ו׳
6 וְכֵיוָן דְּתָנֵי בַּת ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין״, ״בּוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר מָר ״שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִים שָׁנָה״, הֵיכָא דִּבְדַקְנָא שְׁלֹשִׁים וְלֹא יָדְעָה לְהַפְלוֹת, אֵימָא: תּוּ לָא לִיבְדּוֹק, קָא מַשְׁמַע לַן.
פירוש רש"י על נדה מ״ה ב:ו׳
6 בודקין כל י"ב למה לי - הא תנא דמיום א' בשתים עשרה מתחילין לבדוק ואינן קיימין בלא בדיקה עד יום אחד בי"ג אלמא כל י"ב הוי זמן בדיקה:
7 היכא דבדקנא ל' יום - קמאי דשתים עשרה:
8 ולא ידעה להפלות - לפרש לשם מי נדרה. ולישנא דקרא נקט כי יפליא לנדור:
9 תו לא נבדוק - וליחזקה בקטנה: