רש"י על נדה מ״ג א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה מ״ג א:ב׳
2 אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קָנֶה בְּקוּמְטוֹ שֶׁל זָב, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַטָּהוֹר — טָהוֹר. קָנֶה בְּקוּמְטוֹ שֶׁל טָהוֹר, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַזָּב — טָמֵא.
פירוש רש"י על נדה מ״ג א:ב׳
2 והסיט בו את הטהור טהור - כדמפרש טעמא לקמן:
3 בקומטו של טהור והסיט בו את הזב טמא - הטהור שהרי נשא את הזב וזב מטמא במשא דכתיב במשכב ויקרא ט״ו:י׳ והנושא אותם וק"ו לזב עצמו: