רש"י על נדה ל״ז ב:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ל״ז ע״ב:י״ח רש"י על נדה ל״ז ע״ב:כ׳ »

1 נדה פתח ↗

אָמַר לָךְ רַבִּי חֲנִינָא: לָא, לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף עַל גַּב דְּמַתְחֵיל קִישּׁוּי בַּשְּׁלִישִׁי, וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת — טְמֵאָה, לְאַפּוֹקֵי מֵרַבִּי חֲנִינָא.

2 חידושי הלכות פתח ↗

בפרש"י בד"ה הא קמ"ל כו' אלא לילה וב' חצאי יום טמאה עכ"ל אין זה מדוקדק לפי ענינו הכא והכי ה"ל למימר אלא יום וב' חצאי לילה טמאה וק"ל:

3 נדה פתח ↗

חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחָל קִישּׁוּיָהּ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּהּ, אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ בְּשׁוֹפִי — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב.

1 כדקתני - שלשה בקושי ומקצת שלישי ומקצת רביעי בשופי:

2 הא קמ"ל דאע"ג - דקשתה בקצת שלישי ולא שפתה לילה ויום כלילי שבת ויומו אלא לילה ושני חצאי יום טמאה:

3 ולאפוקי מדר' חנינא בן אחי רבי יהושע - דאמר לעיל נדה דף לו: כל שחל קישויה להיות בשלישי שלה כו':

2 מהר"ם על נדה פתח ↗

ברש"י ד"ה הא קמ"ל דאע"ג דקשתה בקצת שלישי ולא שפתה לילה ויום כלילי שבת וכו'. מדברי רש"י הללו משמע דרבי יהושע דאמר במתניתין לילה ויום כלילי שבת ויומו הן דברי חנניא בן אחי רבי יהושע דאמר כל שחל קישויה בשלישי עולה וכו' ושניהם סברא אחת אבל לא משמע כן וגם אינו מוכרח די"ל דלחנניא כל היכא שיש קישוי בקצת יום שלישי שלה אפי' שפתה אח"כ לילה ויום שלמים כליל שבת ויומו זולת היום שלישי אפ"ה ס"ל דאין זו יולדת בזוב וק"ל:

« רש"י על נדה ל״ז ע״ב:י״ח רש"י על נדה ל״ז ע״ב:כ׳ »