רש"י על נדה ל״ג א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה ל״ג א:י״ד
14 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יַעֲקֹב: אֵימָא כְּהִיא, מָה הִיא — לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין מַגָּעָהּ לְמִשְׁכָּבָהּ, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְחוּמְרָא, אַף הוּא — לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין מַגָּעוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְקוּלָּא!
פירוש רש"י על נדה ל״ג א:י״ד
14 אימא כהיא - בועלה כמותה דהא אקשינהו קרא:
15 לחומרא - ששניהן מטמאין אדם לטמא בגדים:
16 אף הוא לא תחלוק בין מגעו למשכבו - ולקולא ששניהם לא יטמאו דהא במשכבו פשיטא לן שנתקו הכתוב הלכך במגעו נמי שאם נגע באדם לא יטמאנו לטמא בגדים דהא כתיב ותהי נדתה עליו דהוקשו הוא והיא בהאי קרא: