רש"י על נדה כ״ז ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה כ״ז ע״ב:ט״ו רש"י על נדה כ״ח ע״א:א׳ »

16 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מֵת שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה צוּרָתוֹ מְנָלַן דְּטָהוֹר? אִילֵּימָא מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי שַׁבְּתַאי אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַאי: מֵת שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת טָמֵא, מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִמְּאוּ לוֹ פְּתָחִים גְּדוֹלִים

פירוש רש"י על נדה כ״ז ב:ט״ז

16 שנתבלבלה - נמחק כולו כמו שרוף שנתפזר ואין שלדו קיימת:

17 ושלדו קיימת - גופו קיים שלא נתפזר האפר ועדיין נראה כשלם:

18 פתחים גדולים - של ארבעה טפחים:

« רש"י על נדה כ״ז ע״ב:ט״ו רש"י על נדה כ״ח ע״א:א׳ »