רש"י על נדה כ״ז א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה כ״ז א:י״ב
12 יָתֵיב רַב פָּפָּא אֲחוֹרֵי דְּרַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? קָסָבַר כׇּל טוּמְאָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ מִמִּין אַחֵר — בְּטֵלָה.
פירוש רש"י על נדה כ״ז א:י״ב
12 מ"ט דר"ש - נהי דנמוק מ"מ כל גופו של מת כאן הוה וה"ל כרקב וכנצל בשר המת שנימוח ונעשה ליחה סרוחה:
13 ממין אחר - אפי' ממין טומאה אם אינה שוה לה בטלה: