רש"י על נדה כ״ד ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה כ״ד ע״א:י״ט רש"י על נדה כ״ד ע״ב:ב׳ »

1 וּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: בֶּן אַרְבָּעָה לְדַקָּה, בֶּן שְׁמֹנֶה לְגַסָּה — הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה אָסוּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, אֲבָל כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — מוּתָּר. יָצָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת, דְּאַף עַל גַּב דְּכָלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — אִם יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם אָסוּר, בִּמְעֵי אִמּוֹ שְׁרֵי.

פירוש רש"י על נדה כ״ד ב:א׳

1 ושמואל מתרץ לטעמיה - רישא וסיפא בשיצא לאויר העולם:

2 דאע"ג דכלו לו חדשיו - נפל הוא דלא חיי ונבלה הואי:

« רש"י על נדה כ״ד ע״א:י״ט רש"י על נדה כ״ד ע״ב:ב׳ »