רש"י על נדה כ׳ א:כ״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה כ׳ א:כ״ג
23 תַּנְיָא אִידַּךְ: וּכְמֵימֵי אֲדָמָה — מֵבִיא אֲדָמָה שְׁמֵנָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם, וְאֵין שִׁיעוּר לַמַּיִם, מִשּׁוּם דְּאֵין שִׁיעוּר לֶעָפָר, וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן צְלוּלִין, אֶלָּא עֲכוּרִין. צָלְלוּ — חוֹזֵר וְעוֹכְרָן, וּכְשֶׁהוּא עוֹכְרָן — אֵין עוֹכְרָן בַּיָּד אֶלָּא בִּכְלִי.
פירוש רש"י על נדה כ׳ א:כ״ג
23 ואין שיעור למים - משום דאין שיעור לעפר - אלא יביא עפר כמו שירצה אם רב אם מעט ויציף על מים כעובי קליפת השום למעלה מן העפר:
24 אלא עכורין - שתהא מראית אדמה נכנסת במים:
25 וכשהוא עוכרן - המים בעפר: