רש"י על נדה י״ז א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה י״ז א:ט״ז
16 אֵימָא: בּוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״מְשַׁמְּשִׁין״ — מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח? אִין הָכִי נָמֵי, דְּאַגַּב דְּאִיכָּא אוֹנֶס שֵׁינָה — מִגַּנְּיָא בְּאַפֵּיהּ.
פירוש רש"י על נדה י״ז א:ט״ז
16 ומזכירין חכמים אותן לשבח - בתמיה. נהי אי הוה מותר בעלמא הוה תמיה לן וכ"ש שמזכירין לשבח ומה הוא שבחן:
17 אונס שינה - מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרי' דף כ::