רש"י על נדה ט״ז ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ט״ז ע״ב:ח׳ רש"י על נדה ט״ז ע״ב:י׳ »

9 אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, אָמַר רַב: בָּדְקָה בְּעֵד וְאָבַד — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִילָא: אִילּוּ אִיתֵאּ — מִי לָא מְשַׁמְּשָׁה, וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדְעָה? הַשְׁתָּא נָמֵי תְּשַׁמֵּשׁ!

פירוש רש"י על נדה ט״ז ב:ט׳

9 בדקה בעד - בלילה לפני תשמיש:

10 ואע"ג דלא ידעה - דהא לב"ה עד למחר לא בדקה ואפי' לב"ש נמי אם יש לה ב' עדים לכל תשמיש משמשת בלא נר אף ע"ג דלא ידעה אי איכא דם בעדים של תשמיש ראשון:

« רש"י על נדה ט״ז ע״ב:ח׳ רש"י על נדה ט״ז ע״ב:י׳ »