רש"י על נדה ט״ז ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה ט״ז ב:ט״ו
15 וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי קְרָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִכְתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: שְׁלֹשָׁה שָׂנֵאתִי וְאַרְבָּעָה לֹא אָהַבְתִּי — שַׂר הַנִּרְגָּל בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת, וְאָמְרִי לָהּ: ״שַׂר הַנִּרְגָּן״, וְאָמְרִי לַהּ: ״שַׂר הַנִּרְגָּז״.
פירוש רש"י על נדה ט״ז ב:ט״ו
15 מיבעי ליה כו' - והיינו בוזה דרכיו שמגנה עצמו שמלעיזין עליו בני המדינה במנהגו:
16 שר - תלמיד חכם:
17 הנרגל - רגיל:
18 נרגן - מרבה דברים:
19 ואמרי לה נרגז - בזעם דנראה כנבל ומשתכר: