מקור נחמיה ז׳:ג׳
1 ויאמר וָאֹמַ֣ר לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃
פירוש רש"י על נחמיה ז׳:ג׳
1 עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ. עַד חֲצִי הַיּוֹם, שֶׁהָיָה הַיּוֹם גָּדוֹל:
2 וְעַד הֵם עוֹמְדִים. וּבְעוֹד שֶׁהַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים יִהְיוּ עוֹמְדִים, שֶׁלֹּא יָזוּזוּ עַד יָגִיפוּ וְיִסְגְּרוּ הַדְּלָתוֹת, וְהָרוֹצֶה לָצֵאת יֵצֵא מִן הָעִיר וְהָרוֹצֶה לִיכָּנֵס יָבֹא וְיִכָּנֵס. כָּל כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים:
3 וְאֶחֱזוּ. יֹאחֲזוּ הַדְּלָתוֹת לְסָגְרָם:
4 מִשְׁמְרוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם הֶעֱמִידוּ מִשְׁמָרוֹת, גִּיטְ״שׁ בְּלַעַ״ז: