מקור נחמיה ה׳:ז׳
1 וַיִּמָּלֵ֨ךְ לִבִּ֜י עָלַ֗י וָאָרִ֙יבָה֙ אֶת־הַחֹרִ֣ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֔ים וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֔ם מַשָּׁ֥א אִישׁ־בְּאָחִ֖יו אַתֶּ֣ם נשאים נֹשִׁ֑ים וָאֶתֵּ֥ן עֲלֵיהֶ֖ם קְהִלָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃
פירוש רש"י על נחמיה ה׳:ז׳
1 וַיִּמָּלֵךְ. וַיִּוָּעֵץ לִבִּי בְּעַצְמִי:
2 וָאָרִיבָה. נִתְוַכַּחְתִּי עִם הַחוֹרִים וְהַסְּגָנִים שֶׁהֵם הָעֲשִׁירִים:
3 מַשָּׂא אִישׁ בְּאָחִיו אַתֶּם. נוֹשִׁים מַדּוּעַ אַתֶּם כָּךְ עוֹשִׂים? הָיָה לָכֶם לְפַרְנֵס הָעֲנִיִּים הַלָּלוּ, וְאַתֶּם מַלְוִים לָהֶם מָמוֹן לִכְבּוֹשׁ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וּשְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם:
4 וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה. הִקְהַלְתִּי וְאָסַפְתִּי עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה לִצְעוֹק עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְבַיְּשָׁם: