רש"י על נחמיה ג׳:ג׳

1 וְאֶת שַׁעַר הַדָּגִים. כָּךְ שֵׁם הַשַּׁעַר:

2 הֵמָּה קֵרוּהוּ. נָתְנוּ הַקּוֹרוֹת וְתִקְרוֹת עַל הַשַּׁעַר:

3 קֵרוּהוּ. מִשְׁקָל חָזָק, כְּמוֹ מִן קָרָה, דּוּגְמַת ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״ תהילים קד:ג. וְקוּ״ף שֶׁל קֵרוּהוּ אֵינָהּ נְהוּגָה לִינָּקֵד בְּחִירִ״ק בְּעִנְיָן זֶה מִפְּנֵי רֵי״שׁ שֶׁל אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ ״בֵּרַךְ״ תהילים י:ג, ״חֵרֵף עֹשֵׂהוּ״ משלי יז:ה, ״וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ בראשית יז:טז, ״וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת״ יחזקאל כט:יב:

4 מַנְעוּלָיו. מַסְגְּרָיו שֶׁשְׁוִירְלָ״ץ בְּלַעַ״ז: