מקור נחמיה ב׳:ז׳
1 וָאוֹמַר֮ לַמֶּ֒לֶךְ֒ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב אִגְּרוֹת֙ יִתְּנוּ־לִ֔י עַֽל־פַּחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר אֲשֶׁר֙ יַעֲבִיר֔וּנִי עַ֥ד אֲשֶׁר־אָב֖וֹא אֶל־יְהוּדָֽה׃
פירוש רש"י על נחמיה ב׳:ז׳
1 אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי. סוֹפְרֶיךָ עַל רְשׁוּתְךָ וְדַעְתְּךָ, חֲתוּמוֹת בְּחוֹתָמְךָ, עַל פַּחֲוַת עֵבֶר הַנָּהָר שֶׁל צַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
2 אֲשֶׁר יַעֲבִירוּנִי. וִיתַיְּרוּנִי לְשָׁלוֹם:
3 עַד אֲשֶׁר אָבוֹא. לִירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּמְדִינַת יְהוּדָה: