מקור נחמיה י״ב:מ״ד
44 וַיִּפָּקְד֣וּ בַיּוֹם֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכ֗וֹת לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֮ לָרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרוֹת֒ לִכְנ֨וֹס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶעָרִים֙ מְנָא֣וֹת הַתּוֹרָ֔ה לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּהֲנִ֥ים וְעַל־הַלְוִיִּ֖ם הָעֹמְדִֽים׃
פירוש רש"י על נחמיה י״ב:מ״ד
44 וַיִּפָּקְדוּ. לְשׁוֹן פְּקִידוּת:
45 הַנְּשָׁכוֹת. כְּמוֹ הַלְּשָׁכוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:
46 לִכְנוֹס בָּהֶם. וּבְאוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת הָיוּ נוֹתְנִים כָּל מַתְּנוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, וּמִשָּׁם הָיוּ חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶם:
47 מְנָאוֹת. כְּמוֹ מָנוֹת נחמיה ח:י:
48 לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. כֹּהֲנִים הָיוּ נוֹטְלִים הָרָאוּי לָהֶם וְהַלְוִיִּם הָרָאוּי לָהֶם:
49 הָעוֹמְדִים. וּמְשַׁמְּשִׁים שָׁם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹדוֹת וְהוֹדָאוֹת: