מקור נחמיה י״ב:מ״ד
1 וַיִּפָּקְד֣וּ בַיּוֹם֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכ֗וֹת לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֮ לָרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרוֹת֒ לִכְנ֨וֹס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶעָרִים֙ מְנָא֣וֹת הַתּוֹרָ֔ה לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּהֲנִ֥ים וְעַל־הַלְוִיִּ֖ם הָעֹמְדִֽים׃
פירוש רש"י על נחמיה י״ב:מ״ד
1 וַיִּפָּקְדוּ. לְשׁוֹן פְּקִידוּת:
2 הַנְּשָׁכוֹת. כְּמוֹ הַלְּשָׁכוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:
3 לִכְנוֹס בָּהֶם. וּבְאוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת הָיוּ נוֹתְנִים כָּל מַתְּנוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, וּמִשָּׁם הָיוּ חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶם:
4 מְנָאוֹת. כְּמוֹ מָנוֹת נחמיה ח:י:
5 לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. כֹּהֲנִים הָיוּ נוֹטְלִים הָרָאוּי לָהֶם וְהַלְוִיִּם הָרָאוּי לָהֶם:
6 הָעוֹמְדִים. וּמְשַׁמְּשִׁים שָׁם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹדוֹת וְהוֹדָאוֹת: