רש"י על נדרים צ״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים צ׳ ע״ב:ט׳ רש"י על נדרים צ״א ע״א:ד׳ »

1 נדרים פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: אָמְרָה לְבַעְלָהּ ״גֵּרַשְׁתַּנִי״, מַהוּ? אָמַר רַב הַמְנוּנָא: תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֶרֶת ״טְמֵאָה אֲנִי לָךְ״, דַּאֲפִילּוּ לְמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה דְּקָתָנֵי לָא מְהֵימְנָא — הָתָם הוּא דִּמְשַׁקְּרָה, דְּיָדְעָה דְּבַעְלַהּ לָא יָדַע בָּהּ. אֲבָל גַּבֵּי ״גֵּרַשְׁתַּנִי״ דְּיָדַע בָּהּ — מְהֵימְנָא, דַּחֲזָקָה אֵין אִשָּׁה מְעִיזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.

2 נדרים פתח ↗

1 גרשתני - מי מהימנא ואם אשת כהן אסור לו להחזירה:

2 התם הוא - דמעיקרא משום דידע לה דבעלה לא ידע בה אי נטמאת חי לא אהכי אי אמרה טמאה אני לך לא מהימנא אבל היכא דאמרה גרשתני דידעה דבעלה ידע אי משקרא אי לא לא הות אמרה הכי דחזקה דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה:

« רש"י על נדרים צ׳ ע״ב:ט׳ רש"י על נדרים צ״א ע״א:ד׳ »