רש"י על נדרים פ״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ו ב:ד׳
4 מַתְנִי׳ נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִּתּוֹ, נָדְרָה בִּתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, נָדְרָה בְּנָזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּקׇרְבָּן, נָדְרָה בְּקׇרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, נָדְרָה מִתְּאֵנִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים, נָדְרָה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים — הֲרֵי זֶה יַחְזוֹר וְיָפֵר.
פירוש רש"י על נדרים פ״ו ב:ד׳
4 מתני' נדרה אשתו וסבור שהיא בתו - כששמע הנדר היה סבור שבתו היא נדרה והפר לשם בתו:
5 נדרה בקרבן - לשום נדר:
6 בנזיר - כגון דאמרה הריני נזירה:
7 הרי זה יחזור ויפר - אפי' לאחר זמן: