רש"י על נדרים פ״ה א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ה א:ד׳
4 אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמָא דְרַבִּי: קַנְסוּהּ רַבָּנַן לְגַנָּב כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיגְנוֹב. וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: קַנְסוּהּ רַבָּנַן לְבַעַל הַבַּיִת, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִישַׁהֵי לְטִיבְלֵיהּ.
פירוש רש"י על נדרים פ״ה א:ד׳
4 אלא - לעולם אימא לך דאינו ממון והיינו טעמא דרבי אע"ג דטובת הנאה אינה ממון אפי' הכי משלם לו דמי כולו משום דקנסו רבנן לגנב כי היכי דלא לגנוב:
5 ור' יוסי סבר - אינו משלם אלא דמי חולין דחדא ועוד קאמר חדא דטובת הנאה אינה ממון ועוד לדבריך דאמרת טעמא משום קנס אדרבה לקנסיה לבעל הבית זה:
6 כי היכי דלא לשהי לטיבליה - ולעולם אכתי רישא וסיפא דמתני' דקשיא אהדדי לא מיתרץ: