רש"י על נדרים פ״ב א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ב א:א׳
1 יָפֵר חֶלְקוֹ, וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים. וְאִי אָמְרַתְּ נֶדֶר עִנּוּי נֶפֶשׁ הָוֵי, אַמַּאי תְּהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים? שְׁמַע מִינַּהּ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָוַיִין.
פירוש רש"י על נדרים פ״ב א:א׳
1 יפר חלקו - שתהא מותרת לו:
2 ותהא נטולה מן היהודים - לכשתתגרש שתהא אסורה לעלמא:
3 ואמאי תהא נטולה מן היהודים - כשמגרשה והאמר לעיל דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין לעצמו בין לאחרים אלא מדקתני ותהא נטולה מן היהודים דאינו יכול להפר ש"מ משום דדברים שבינו לבינה הויין: