רש"י על נדרים פ״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״א א:ג׳
3 וּמִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶן? אָמַר רַב יוֹסֵף, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תּוֹרָה יְרוּשָּׁה הִיא לָהֶם. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּדְּרוּ עַל הַצִּבּוּר. מָר זוּטְרָא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתְגַּבְּרִין עַל הַצִּבּוּר. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לְאִינָשֵׁי ״חֲמָרֵי״.
פירוש רש"י על נדרים פ״א א:ג׳
3 ומפני מה תלמידי חכמים אין מצויין בו' - שאין הדבר מצוי:
4 שלא יהו אומרים - בני אדם תורה ירישה היא להם ואין אנו נזקקין ללמוד תורה:
5 שלא יתגדרו - שלא יתגדלו שלא ינהגו שררה כשיראו שהן ואבותם ובניהם תלמידי חכמים יתגדרו כמו הניחו לו אבותיו להתגדר בו חולין דף ז.:
6 מפני שהן מתגברין - דודאי כל מי שהוא ת"ח ובנו ת"ח ודאי מתגבר:
7 דקרו לאינשי חמרי - שאין נוהגין להן כבוד ומבזין אותן מפני תורה שבהם: