רש"י על נדרים פ׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים פ׳ ע״ב:ה׳ רש"י על נדרים פ׳ ע״ב:ז׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר רָבָא: מֵעִנְיָנָא דִקְרָא. גַּבֵּי יוֹם הַכִּיפּוּרִים דִּכְתִיב ״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — מִילְּתָא דְּיָדַע עִינּוּיָא הַשְׁתָּא. רְחִיצָה לָא יָדַע עִינּוּיָא הַשְׁתָּא. גַּבֵּי נְדָרִים דִּכְתִיב ״כׇּל נֵדֶר וְכׇל שְׁבוּעַת אִסָּר לְעַנּוֹת נָפֶשׁ״ — מִילְּתָא דְּאָתְיָא לֵיהּ לִידֵי עִנּוּי, וְכִי לָא רָחֲצָה אָתְיָא לִידֵי עִנּוּי.

2 נדרים פתח ↗

6 רחיצה לא ידיעה עינויא - דלאו כל יומא רגיל למירחץ והשתא נמי כי לא רחיץ לא הוי ניכר הענוי:

7 אבל גבי נדר דכתיב לענות נפש - משמע שעתיד לענות והיינו נמי רחיצה דאתיא ליד ענוי נפש ואהכי מיפר לה:

« רש"י על נדרים פ׳ ע״ב:ה׳ רש"י על נדרים פ׳ ע״ב:ז׳ »