רש"י על נדרים ע״ט א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ע״ט א
1 שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת, וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת. קִיֵּים בְּלִבּוֹ — קַיָּים, הֵפֵר בְּלִבּוֹ — אֵינוֹ מוּפָר. קִיֵּים — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר, הֵפֵר — אֵין יָכוֹל לְקַיֵּים. קָתָנֵי: שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת, מַאי לָאו בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט?
2 לֹא, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים. הַיְינוּ: קִיֵּים בְּלִבּוֹ קַיָּים! אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק סְתָם.
3 אַשְׁכְּחַן חוֹמֶר בְּהָקֵם מִבְּהָפֵר, בְּהָפֵר מִבְּהָקֵם מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם, וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר.
4 מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: ״וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ וְגוֹ׳״, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבַּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים?
5 כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ״, הֲרֵי בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ״ — בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבֵּר! תְּיוּבְתָּא.
6 וְלוֹקֵים: הָא — בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים, הָא — בְּשׁוֹתֵק סְתָם! קְרָאֵי יַתִּירִי כְּתִיבִי.
7 מֵתִיב רָבָא: נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא חָשְׁכָה, שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשְׁכָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. אַמַּאי? לֶהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט! תְּיוּבְתָּא.
8 מֵתִיב רַב אָשֵׁי: ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין״ — יָפֵר. ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.
9 וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט! תְּיוּבְתָּא.
10 הָדְרָן עֲלָךְ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה
11 וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר: דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ: ״אִם אֶרְחַץ״ וְ״אִם לֹא אֶרְחַץ״, ״אִם אֶתְקַשֵּׁט״ וְ״אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט״.
פירוש רש"י על נדרים ע״ט א
1 קיים בלבו קיים הפר בלבו אינו מופר - והיינו חומר בהקם מבהפר:
2 קיים אינו יכול להפר - אא"כ נשאל לחכם על הקמתו:
3 הפר אינו יכול לקיים - קתני מיהת שהשתיקה מקיימת וכו':
4 נשאלין על ההקם - שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו ואח"כ הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו:
5 ואין נשאלין על ההפר - אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר:
6 כשהוא אומר - למעלה הימנו כי החריש לה הוי בשותק וכו':
7 בשותק ע"מ למיקט - וכתיב בההוא קרא והקים את כל נדריה דשוב אינו יכול להפר:
8 קראי יתירי כתיבי - מדכתיב החרש יחריש כמה פעמים ש"מ בשותק ע"מ למיקט אינו מפר: ע"א קראי כתיבי החרש יחריש וכי החריש הרי ג' חד בשותק ע"מ לקיים וחד ע"מ למיקט וחד בסתם:
9 יודיע אני שיש נדר - הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה ואמר לאחר מכן יודע אני שיש נדר שאשה נודרת אסורה במה שנדרה:
10 אבל איני יודע שיש מפירין - דאפשר בתקנה לכך לא הפרתי לה:
11 יפר - דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין מאי ה"ל למיעבד נעשה כמי שלא שמע:
12 אבל איני יודע שזה נדיר - חשוב וצריך לבטלו:
13 ר"מ אומר לא יפר -דכיון דידע דנדרה ויש מפירין כשימעה בעלמא דמי ואיבעי ליה למפר מעיקרא:
14 וחכ"א יפר - עכשיו דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה כמי ששמע עכשיו דמי ולא לכתחלה:
15 ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהן ענוי נפש - כדכתיב לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו במדבר ל׳:י״ד: