רש"י על נדרים ע״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ע״ח ב:ד׳
4 אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַשּׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט, מֵפֵר אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. מֵתִיב רָבָא: אֵימָתַי אָמְרוּ מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְהֵפֵר וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. אֲבָל שָׁמַע וְקִיֵּים, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בַּיּוֹם שֶׁל אַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.
פירוש רש"י על נדרים ע״ח ב:ד׳
4 השותק על מנת למיקט - שאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:
5 אפי' מכאן עד י' ימים - יכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים: