רש"י על נדרים ס״ה ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ס״ה ב:א׳
1 מֵתִיב רַבִּי אַבָּא: ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית כְּעוּרָה״, וַהֲרֵי הִיא נָאָה. ״שְׁחוֹרָה״, וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה. ״קְצָרָה״, וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה — מוּתָּר בָּהּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁכְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאֶה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה — אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר נַעֲשָׂה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר: תְּנָא תּוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר, וּתְנָא נֶדֶר טָעוּת. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר כְּבָר מֵת וּכְבָר עָשָׂה תְּשׁוּבָה, לְמָה לִי לְמִתְנֵי תְּרֵי זִימְנֵי נֶדֶר טָעוּת? קַשְׁיָא.
פירוש רש"י על נדרים ס״ה ב:א׳
1 מתיב רבי אבא וכו' והרי היא נאה:
2 אלא שהנדר בטעות - מעיקרא ולא הוי נדר:
3 בשלמא לרב הונא - תנא רישא תולה נדר בדבר וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר:
4 אלא לרבי יוחנן כו':