רש"י על נדרים נ״ז א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ז א:א׳
1 מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל״, וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין.
פירוש רש"י על נדרים נ״ז א:א׳
1 מתני' בדבר שזרעו כלה - בקרקע וגדל כגון חטה וכיוצא בה דהיינו גידולין גמורין:
2 אבל בדבר שאין זרעו כלה - כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו:
3 אפילו גידולי גידולין אסורין - דכגופייהו דמו: