רש"י על נדרים נ״ו ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ו ב:ט׳
9 הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים. אֲבָל מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ — לֹא. מֵתִיב רַב מָרִי: ״וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת״, יָכוֹל יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ וְיַסְגִּיר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פֶּתַח הַבָּיִת״. אִי אֶל פֶּתַח הַבָּיִת, יָכוֹל יַעֲמוֹד תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הַבַּיִת״, עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ.
פירוש רש"י על נדרים נ״ו ב:ט׳
9 מן האגף ולפנים - מן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו יומא יח. הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור:
10 יכול ילך לביתו ויסגיר - ע"י שלוחו:
11 ת"ל אל פתח הבית - של מנוגע צריך לעמוד:
12 הכי גרסינן על השקוף - על עובי המפתן:
13 עד שיצא מן השקוף - דעל השקוף איקרי בית: