רש"י על נדרים נ״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים נ״ו ע״א:ב׳ רש"י על נדרים נ״ו ע״א:ה׳ »

1 נדרים פתח ↗

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: ״בַּיִת בְּבֵיתִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ — מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה. טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ ״בַּיִת שֶׁבְּבֵיתִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אֲבָל ״בַּיִת״ סְתָם — אֵינוֹ מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה. לֵימָא, רַבִּי מֵאִיר הִיא? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, מַאי ״עֲלִיָּיה״ — מְעוּלָּה שֶׁבַּבָּתִּים.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

4 האומר לחבירו בית שבביתי אני מוכר לך מראהו עלייה - משום דאמר בית בביתי משמע עלייה בתוך ביתי: טעמא דאמר בית בביתי הא אם אמר בית סתם אין יכול להראות לו עלייה. דאין עלייה בכלל בית:

5 אפי' תימא רבנן - לא תימא עלייה ממש מאי עלייה דקתני:

6 מעולה שבנכסיו - הבית המשובח שבבתיו צריך ליתן לו היכא דקאמר בית בביתי אבל אי הוה אמר בית סתם היה יכול להראות לו עלייה ממש דעלייה בכלל בית:

« רש"י על נדרים נ״ו ע״א:ב׳ רש"י על נדרים נ״ו ע״א:ה׳ »