רש"י על נדרים מ״ח א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים מ״ח ע״א:ו׳ רש"י על נדרים מ״ח ע״א:ח׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר: אִם שֶׁלִּי הֵם — הֲרֵי הֵם מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם?! אָמַר לוֹ: נָתַתָּ לִי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךְ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת — אֵינָהּ מַתָּנָה.

2 נדרים פתח ↗

7 ויהא העון תלוי בראשו - שיהא אביו המודר הנאה אוכל על ידו:

8 אמרו חכמים כל מתנה שאינה - כל כך ברשות המקבל שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה:

« רש"י על נדרים מ״ח ע״א:ו׳ רש"י על נדרים מ״ח ע״א:ח׳ »