רש"י על נדרים מ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים מ״ה א:ב׳
2 וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ בְּאֶחָד — הָוֵי הֶפְקֵר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בִּשְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אֶחָד זוֹכֶה וּשְׁנַיִם מְעִידִין.
פירוש רש"י על נדרים מ״ה א:ב׳
2 ור' יהושע בן לוי אמר דבר תורה אפי' בחד הוי הפקר - דאע"ג דלא הגיע לרשות זוכה הוי הפקר לאלתר:
3 ומה טעם אמרו כו' ושנים מעידין - דאי ליכא אלא תרי כי זכי חד מאן מעיד עליה דהלה הפקירו ולעולם לאלתר הוי הפקר והיינו כרבנן דרבי יהושע בן לוי סבירא ליה כרבנן: