רש"י על נדרים מ״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים מ״ג ע״א:ו׳ רש"י על נדרים מ״ג ע״א:ח׳ »

1 חידושי הלכות פתח ↗

בד"ה אמר רבי יוחנן כו' דמי ואסור כצ"ל:

2 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? קָסָבַר: הֶפְקֵר כְּמַתָּנָה. מָה מַתָּנָה — עַד דְּאָתְיָא מֵרְשׁוּת נוֹתֵן לִרְשׁוּת מְקַבֵּל, אַף הֶפְקֵר — עַד דְּאָתְיָא לִרְשׁוּת זוֹכֶה.

3 נדרים פתח ↗

7 גמ' א"ר יוחנן מאי טעמא דר' יוסי - דלא חשיב ליה הפקר דקא אסר ליה ליטלו דכי מתהני מיניה ממש דמי ואסור:

8 מה מתנה - לא זכי בה מקבל עד דאתיא לידיה:

9 אף הפקר - נמי לא נפיק מרשות מפקיר עד דאתי לידי זוכה הילכך בהדי דשקיל ליה היאך מעל הסלע כמאן דשקיל ליה מידו ממש דמי ואסור:

« רש"י על נדרים מ״ג ע״א:ו׳ רש"י על נדרים מ״ג ע״א:ח׳ »