רש"י על נדרים מ״א ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים מ״א ע״ב:ג׳ רש"י על נדרים מ״א ע״ב:ה׳ »

4 וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ כּוּ׳. הֵיכִי קָתָנֵי? אִילֵּימָא דִּרְפוּאַת נֶפֶשׁ בְּחִנָּם, רְפוּאַת מָמוֹן בְּשָׂכָר, לִיתְנֵי הָכִי: מְרַפְּאֵהוּ בְּחִנָּם, אֲבָל לֹא בְּשָׂכָר! אֶלָּא: רְפוּאַת נֶפֶשׁ — גּוּפוֹ, רְפוּאַת מָמוֹן — בְּהֶמְתּוֹ. אָמַר רַבִּי זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבָל אוֹמֵר לוֹ ״סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לָהּ, סַם פְּלוֹנִי רַע לָהּ״.

פירוש רש"י על נדרים מ״א ב:ד׳

4 היכי קתני - מתני' ומרפאו רפואת נפש:

5 בחנם - כלומר שאין לו הנאה אלא שמחזיק לו טובה בנפשו:

6 רפואת נפש גופו - שאם חלה המדיר מותר למודר לרפאותו כדאמרינן לעיל דלא אדריה מן חיותיה:

7 רפואת ממון בהמתו - שאם חלתה בהמתו אסור לרפאותה משום דקמהני ליה:

8 אבל אומר לו כו' - דאמירה ולא כלום היא:

« רש"י על נדרים מ״א ע״ב:ג׳ רש"י על נדרים מ״א ע״ב:ה׳ »